שמו של איש האלוקים נהגה ביראה ובהערצה על שפתותיהם של רבבות. הצדיק רבי ניסים פרץ זכר צדיק וקדוש לברכה, מגדולי חכמי הקבלה המופלאים שבדורות האחרונים. הרב זצ"ל נודע כגאון בתורת הקבלה וסודותיה, כמי שממשיך את שרשרת הקבלה וסודותיה, מופתיה וניסיה מרב לתלמיד בסוד וסתר, מאז רבי שמעון בר יוחאי ותלמידיו הקדושים, האריז"ל וגוריו, ושאר קדושי עליון כשהוא ממשיך את תורתם בישיבת המקובלים, אותה הקים ובנה בעמל כשהוא פותח שערים לקודש הקודשים של פנימיות התורה, בד בבד עם קבלת קהל לעצה וישועה לרבבות ישראל המבקשים את אורו הגדול.

בחייו ובפטירתו דמותו של רבי ניסים פרץ מניעה אלפים ורבבות והמונים נושעו מברכותיו כשהמונים משיחים בפליאה על דמותו וקדושתו הפלאית.

רבי ניסים פרץ נולד בתאריך ו' תשרי תש"ז (1947) בעיר דאטץ שבמרוקו לאביו רבי מימון פרץ ז"ל ולאימו מרת סוליקה ע"ה. בעודו ילד רך בשנים, עלתה המשפחה לארץ הקודש כשהיא מופנית למעברת העולים 'ירוחם'. הוריו ע"ה מסרו את נפשם על חינוכו, וכאשר ראו כי החינוך התורני במושבת העולים הצעירה אינו מספק, קמו ועקרו ליישוב 'גן יבנה' שם התגוררו עולים רבים יוצאי תימן. היה זה הילד ניסים שישב ולמד תורה מפי ה'מורי' המקומי, תלמידי יחיד שאיננו מבני העדה התימנית ולא גדל על מסורת ההגייה התימנית, אך עשה הכל בנחישות ובעמל בכדי לרכוש תורה וקנייניה.

כבר בגיל 11 נלקח הילד ניסים לישיבה ללמוד בישיבה התורנית 'שערי שלום' שהוקמה באזור מסמיה. היו אלו פעילי החינוך של 'אגודת ישראל' שראו את כוחו ולימודו של הנער וזיהו כי עדיו לגדולות. לאחר שנות לימודיו כ'ישיבה קטנה', עלה והתעלה ונכנס ללמוד בישיבתו של הגאון רבי ראובן כ"ץ מרא דאתרא של העיר פתח תקווה, ישיבת 'נחלת ראובן – לומז'א' שהייתה מלאה בטובי הלומדים. גם כאן הפליא הנער ניסים את רבותיו בידיעותיו ושקידתו המופלאה.

וכך, בתוך חודשים ספורים נישא שמו של הבחור הצעיר לתהילה, כשהוא מופקד על ידי ראשי הישיבה על קידומם התורני של רבים מתלמידי הישיבה, בזכות ידיעותיו המרובות ושקידתו בעמל התורה שהפכה אותו לסמל ודוגמא. לאחר תקופה קצרה בישיבה 'אוצר התלמוד' בראשות הרב אושפיזאי זצ"ל, נשלח על ידי אביו של מרן הרב קנייבסקי שליט"א – מרן ה'סטייפלר' זצ"ל, ללמוד בישיבת חברון – כתר עולם התורה בה למדו עילית בני הישיבות באותה העת. גם שם התבלט הבחור ניסים בכישוריו והתמדתו המיוחדת כשהוא הופך לאחד מן האחריות שבחבורה.

בהגיעו לפרקו, החלו לדבר בו נכבדות בקשרי שידוכין כששמו נישא לתהילה כמי שעדיו לגדולות. החתן ניסים נלקח כחתן לביתו של החזן הירושלמי המפורסם, איש האשכולות רבי רפאל אבוהב זצ"ל. חמיו הגדול זיהה את מעלותיו התרומיות של חתנו הצעיר, והציב אותו להיות ראש הדוברים בקהילתו. שם החל רבי ניסים להראות את כוחו וכישוריו בהנהגת הציבור, להם העביר שיעורים בהירים בתורה וביראה, בהלכה ובהנהגה.

רבי ניסים שצמאונו התורני לא ידע שובעה, המשיך להתעלות בתורה ונכנס לעולם פנימיות התורה ולימוד הקבלה כשהוא זוכה למה שלא זכו רבים – ללמוד בחברותא עם גדול מקובלי דורו, מרן רבי מרדכי שרעבי זיע"א.

לאחר שנים ארוכות של עמל פנימיות התורה כשרבו מפקיד בידיו את אוצרות תורת הקבלה וסודותיה, החל שמעו לצאת למרחוק ורבו המתדפקים על דלתותיו. באותם הימים ניאות רבי ניסים ללמד מתורתו לבני עלייה מופלגים, כשהוא מקים את ישיבת המקובלים 'בית אל'. ומאז החל פרק מופלא בחייו בו בקע אורו הגדול למרחקים, כשהוא מתגלה כענק רוח וכמי שכל רז נהיר בפניו, כשהמוני תלמידי החכמים משתאים מידיעותיו הכבירות ומקדושתו הגדולה, כשלמרות מאמציו להצניע את עצמו, מופתים מתגלגלים על שולחנו כבדרך קבע.  

הצימאון האדיר הביא את רבי ניסים להרחיב את מוסדותיו ושיעוריו עוד ועוד. כולל לימוד קבלה, כולל חצות לסודות פנימיות התורה, בית מדרש לתפילה על פי יסודות המקובלים וסתרי התורה כפי שייסד ותיקן, כולל להוראה ושרשרת מוסדות מפוארים המגדלים עדרים של תורה.

המונים היו מתדפקים על דלתותיו ומבקשים ישועה, כשהוא מאיר פנים לכל וחופף על ההמונים באהבת אב לבנים. מעמדי ה'תיקונים' אותם ערך, הפכו למעמדים רוויי הוד ומופת, כשהמונים זוכים בהם לפעול ישועה ולראות בגילוי 'צדיק מה פעל'.

דמותו הטהורה וחדרו הקדוש היו תל תלפיות לאלפים, רבבות זכו לצעוד לאורו הגדול ולזכות לראות בחוש כיצד דבר אחד מדבריו לא נפל ארצה, כפי שאמר איש האלוקים כן נהיה, כדברי חז"ל 'תגזר אומר ויקם לך'.

לאחר תקופת מחלה בה התגבר כארי והתגלה בטהרתו ופרישותו המופלגת, הסתלק מרן הרב לבית עולמו בכ"ח בשבט תשע"ב, עשרות אלפים ליוו את ארונו כשהם ממרים בבכי אחר המאור הגדול שכבה. קברו שבמרכז בית העלמין ויזניץ בבני ברק, הינו תל תלפיות לרבים ונודע ככתובת לאלפים לישועה ותפילה.